פסק-דין בתיק ת"ק 63556-12-12

בתאריך 4.9.12, בנשר, התרחשה תאונת דרכים בין רכב התובע הנהוג על ידי בתו, הגב' ציפורה שפיגלמן (להלן:הנהגת") ובין רכב הנתבעת 2 (להלן:"הנתבעת"), הנהוג על ידה והמבוטח על ידי הנתבעת 1.

הנני מקבלת את דברי עדותה של הנהגת כי בעת שעצרה את רכבה, לערך במרכז הכביש, נמצא רכבה במצב אלכסוני לרוחב הכביש, כאשר הינה מבקשת לנסוע לאחור, למקום חניה שמשמאלה.

כן הנני מקבלת כמהימנים עלי את דברי עדותה של הנתבעת כי בעת שהחלה לחלוף על פני רכב הנהגת, הנמצא בעצירה וכאשר קבעתי, כאמור, כי בכוונתו להכנס לחניה שבצד שמאל הדרך כוון הנסיעה - החלה לפתע הנהגת לנסוע לאחור ופגעה עם הפינה הקדמית ימנית שלה בדופן השמאלי של רכב הנתבעת.

על בסיס הנתונים שבאו בפני ביהמ"ש, הנני קובעת כי הוכחה אחריותן השווה של שתי הנהגות לקרות התאונה ולתוצאותיה.

הנני קובעת כי הנהגת נהגה ברכבה בחוסר זהירות וברשלנות, כאשר לא הבחינה ברכב הנתבעת העוקף אותה מימין, החלה בנסיעה לאחור לתוך מקום החניה שבצד שמאל הדרך ופגעה עם הפינה הקדמית ימנית של רכבה, היא הפינה הבולטת ביותר, אל תוך נתיב הנסיעה, בדופן השמאלי קדמי של רכב הנתבעת.

הנני קובעת כי אף הנתבעת נהגה ברכבה בחוסר זהירות וברשלנות, כאשר החליטה לעקוף את רכב הנהגת הנמצא בעצירה, לערך במרכז הכביש ובאורח אלכסוני, כשהינו מבקש להכנס למקום החניה שבצד שמאל הדרך.

על הנתבעת הייתה מוטלת החובה לצפות את האפשרות כי הנהגת תתחיל לנסוע לאחור, כאשר כוונתה לעשות כן, הייתה צריכה להיות ברורה לנתבעת.

לא היה כל מקום כי הנתבעת תבקש לעקוף את רכב הנהגת ואף לא תתריע בפני הנהגת בדרך כלשהיא (לרבות צפירה), כי הינה עומדת לעקוף את רכבה.

לקביעתי, היה עליה לעצור את רכבה ולאפשר לנהגת לסיים את החניית מכוניתה שלה בצד שמאל הדרך.

הני קובעת כי שתי הנהגות אחראיות במידה שווה לקרות התאונה ולתוצאותיה וכי כל אחת מן הנהגות תשא בנזקים ובהוצאות שנגרמו לה.

בנסיבות אלה, הנני דוחה את התביעה.

לא מצאתי מקום לחייב את התובעת בתשלום הוצאות הנתבעת.

ניתן היום,  י"ג ניסן תשע"ג, 24 מרץ 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: